top of page

קונפי

עודכן: 11 בספט׳ 2022

מקור המילה קונפי הוא בצרפתית ופירושה "לשמר" או "שימור" ולאו דווקא בשומן. זוהי שיטת בישול בחום נמוך – בדרך כלל בשומן או בסירופ סוכר – ואת סגולותיו של הבישול האיטי בחום נמוך הפנימו הטבחים לפני שנים רבות מאוד.


קונפי - בית ספר לבישול Attilio


הפוסט הזה נכתב בזכות האזנה לפודקאסט הנפלא של דייב ארנולד Dave Arnold הנקרא, בתרגום חופשי, "ענייני בישול" "Cooking Issues". על דייב ארנולד שמעתי מאייל ליטננט, שף קולגה נפלא, שאף הוא מורה לבישול, בהולנד.


דייב ארנולד הוא שף יוצא דופן. את מרבית זמנו הוא מפנה לניסויים קולינאריים ולהתנסויות בכלי העבודה שבמטבח – בין אם הם כלים מכניים או חשמליים – וכמו כן הוא ידוע כמומחה למיקסולגיה (ענף המתמחה בעולם הקוקטיילים). דייב הוא גם מורה מעולה לבישול, מהטובים שידעה ארצות הברית, והוא איש עם ידע נדיר שבכל פעם שאני מקשיב לו אני מבין כמה עוד יש לי ללמוד.

בתוכנית הרדיו שלו, המשודרת כבר יותר מ-10 שנים, עוסק דייב בכל עניין שהמאזינים מעלים לגבי בישול וציוד המטבח. באחת התוכניות הוא אירח את נייתן מיירוולד (Nathan Myhrvold) – שהפיק וכתב את ספר הבישול "מודרניסט קויזין" Modernist Cuisine – ואין ספק שזהו ספר הבישול החשוב ביותר שנכתב ב-20 השנים האחרונות, ויישאר אבן יסוד לטבחים רבים ולדורות רבים.


בתוכניתו נשאל נייתן אם גילה משהו ששינה את תפיסת עולמו. נייתן שוחח על כמה מיתוסים שנשברו ואחד מהם הוא זה שאותו חשבתי לשתף הפעם.


הנושא עליו דיבר נייתן מיירוולד ואותו אני מעלה כאן הוא הקונפי, מפני שטכניקת הקונפי הפכה פופולרית מאד אצל הטבחים בארצנו. קונפי השום למשל, הפך לאחד המרכיבים המזוהים מאוד עם המטבח הישראלי הנוכחי, ומופיע בתפריטיהן של מסעדות רבות מאד ברחבי הארץ.


נתחיל בתשובה לשאלה "מה זה קונפי?"


מקור המילה הוא בצרפתית ופירושה "לשמר" או "שימור" ולאו דווקא בשומן. זוהי שיטת בישול בחום נמוך – בדרך כלל בשומן או בסירופ סוכר – ואת סגולותיו של הבישול האיטי בחום נמוך הפנימו הטבחים לפני שנים רבות מאוד. קשה למצוא מידע מדויק לגבי מתי זה קרה, אבל יש הטוענים שכבר למעלה מאלף שנים משתמשים בני האדם בשיטת הבישול בחום נמוך.

  • מקורו של הקונפי שאנחנו מכירים היום הוא כנראה בחבל הארץ אוקסיטניה – חבל ארץ הנמצא ברובו בצרפת – וכנראה ששיטת הקונפי התפתחה לראשונה במחוז גאסקון (Gascon) שהינו חלק מחבל ארץ זה.

  • שיטת הקונפי היא למעשה שיטת שימור נפלאה, מכמה סיבות: חומרי הגלם שבהם בושלו לאיטם מרכיבי המזון – אם זה בסירופ סוכר או בשומן – הוליכו חום בצורה נהדרת ואחידה, וגם מנעו כניסת אוויר. כך נוצרה מערכת השומרת היטב על המזון

  • הכנת קונפי בשומן מן החי הפכה לטכניקה אהובה מכמה סיבות, כפי שציינתי לעיל: ראשית, בשל המגע הישיר של השומן בחומר הגלם, ובגלל היותו של השומן מוליך חום טוב, הייתה העברת החום טובה. יתרון נוסף היא העובדה שכאשר מסתיים תהליך הבישול וטמפרטורת השומן יורדת, הוא נקרש והופך לחומר נוקשה האוטם מפני אוויר, מה שמאפשר את שימור הבשר לזמן רב

  • "שוק אווז" הוא נתח הבשר המפורסם ביותר שנעשה בשיטה זו, אבל למעשה בושלו כך נתחים רבים, מבעלי חיים שונים: זני עופות שונים, בשר על סוגיו השונים כמו חזיר ועוד

  • שיטת הבישול הזו נוצלה בעיקר לבישול חלקים קשים מהחי כגון קורקבנים של עוף, שוקיים וכו'. חלקי הבשר הומלחו לרוב מראש, מכמה סיבות: המלח הוא חומצי וכך מתחיל תהליך הריכוך, הוא מגביר את הטעם והוא גם מהווה חומר משמר בפני עצמו, מפני שחיידקים רבים אינם מסוגלים לחיות בריכוז מליחות גבוה

  • החום בו התבצע תהליך בישול הקונפי היה תלוי ביכולתם של הטבחים לשמור על טמפרטורה נמוכה, בד"כ בסביבות ה-80-90 מעלות צלסיוס. כיום, בשל יכולת טכנית מצוינת, יכולים טבחים להגיע ולשמור על טמפרטורות נמוכות מאוד, מ-50 מעלות ואילך, לזמן בלתי מוגבל, וזאת בעזרת הציוד המתקדם הזמין היום

  • יש ויכוחים לא מעטים – או יותר נכון, דעות מרובות – על השאלה מהי הטמפרטורה הנמוכה המתאימה לכל סוג חומר גלם, ועל נושא זה לא ארחיב הפעם

  • נתון נוסף שהוא מאד קריטי ומעניין ועליו תוכלו ללמוד יותר לעומק בסרטון הנפלא של דן סוזה העוסק בהכנת הודו קונפי הוא קיבולת חום. בסרטון זה דן סוזה מסביר את נושא קיבולת החום: הוא מסביר ששמן הוא חומר אידיאלי לבישול בטמפרטורה נמוכה, משום שדרושה חצי מהאנרגיה להביא שמן לטמפרטורה של 60 מעלות מאשר להביא את אותה כמות של מים ל-60 מעלות. פירוש הדבר שבישול בשמן הינו עדין יותר מאשר בישול במים באותה טמפרטורה


למה החלטתי לכתוב על הנושא?


באחד הפרקים המרתקים בתוכניתו של דייב ארנולד התארח אצלו, כאמור לעיל, נייתן מיירוולד (Nathan Myhrvold), ובמהלך התוכנית שאל אותו אחד המאזינים אם בתקופת הפקת הספר התגלה לו משהו מעניין. נייתן ציין מספר דברים ואמר שהדבר המפתיע ביותר שהתברר לו הוא שנושא הקונפי הוא מיתוס גדול כשמדובר על השפעת בישול חומר הגלם בשומן. נכון, השומן הוא מוליך חום טוב ונכון שהוא יכול להוות מרכיב משמר, אבל כאשר מדובר על עניין הטעם אין לצורת בישול זו שום השפעה, והנה ההסבר: מולקולות השמן הן גדולות ולכן אינן חודרות לתוך חומר הגלם ואין להן שום השפעה על הטעם. נכון שאם חומר הגלם מבושל בשומן – כמו למשל האווז המבושל לאט לאט בשומנו – אז השומן נצמד לחומר הגלם ונותן לו טעם שטחי נוסף, אבל לא טעם לעומק.


במהלך בירור הנושא נתנו לשפים בכירים טעימות מקונפי אווז שבושל בצורות שונות, כולן במשך אותו זמן ואותה טמפרטורה. הצורות שנבחנו: בישול קלאסי – שליקה ארוכה בשומן אווז, בישול בשקית ואקום ובישול בתנור אדים – כאשר הנתח החשוף לאדים נמשח במעט שומן אווז מומס. התוצאות היו זהות בכל הדרכים מבחינת הטעם והמרקם.


קונפי - בית ספר לבישול Attilio


קונפי - בית ספר לבישול Attilio


קונפי - בית ספר לבישול Attilio


קונפי - בית ספר לבישול Attilio


קונפי - בית ספר לבישול Attilio
קרדיט לצילום: יוסי מויאל


המסקנה היא שבעולם המודרני – שבו יש תהליכי שימור נפלאים – השימוש בשיטת הקונפי יביא תועלת בעיקר אם רוצים לתת לשומן ולשמן את טעמו של חומר הגלם. לדוגמא: בהכנת שום קונפי התהליך ייתן לשמן טעם של שום עדין, ובישול קונפי אווז בשמן רגיל יעניק לשמן את טעמו של שוק אווז וכו'.


לסיום, המלצה שלי: כדי לקבל תוצאה טובה ולחסוך בשומן, מומלץ לבשל את שוק האווז או השום בשקית. לא חייבים שקית ואקום – גם שקית זיפלוק (Ziplock) תעשה את העבודה.


להלן קישור לאתר של הפודקאסט של דייב ארנולד, שמומלץ מאוד להקשיב לו.

מומלץ מאוד לראות את הסרטון הבא של דן סוזה שמסביר על "הודו קונפי", סרטון שמפרט נהדר את נושא מעבר החום בין חומרים.


להלן מאמרים נוספים בבלוג שאולי יעניינו אותכם:


תודה מיוחדת לרחל גרא שעזרה בהכנת מאמר זה.

תודה שקראתם ומקווה שמעט עזרתי .

שלכם, מיכאל.


330 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page